בית חב"ד רמת-אליהו נווה-ים (ע"ר)

רח' פנינת הים 7 נווה-ים ראשון-לציון

א-ה 10.00-13.00

תמיד זמינים עבורכם גם בטלפון

03-9618874

מנהל בית חב"ד
ושליח הרבי מליובאוויטש
הרב חנן כוחונובסקי

במחיצת הרבנית ● ראיון מיוחד

הגב' אסתר שטרנברג שזכתה לשמש בקודש אצל הרבנית הצדקנית מרת חיה-מושקא שניאורסון נ"ע חושפת סיפורים ואנקדוטות לא-ידועות המלמדות על אופייה הייחודי של הרבנית ומסירותה לרבי ולחסידים ■ לראיון המלא

את הגב' אסתר שטרנברג הציבור לא בהכרח זוכר בגלל הייחוס המכובד. היא נולדה בבית חסידי שהתחנך על ברכי מסורת אבות עם רגש התקשרות עמוקה לרבותינו נשיאנו. אבל הקרבה באמת ל'בית הרב' הייתה הקרבה המשפחתית, שכן אביה היה הרב שניאור-זלמן גוראריה ע"ה. (כידוע, לפני ההלוויה, הרבי אמר לו שהוא היה 'המטפל העיקרי של הנפטרת' וזה יעמוד לזכותו עד סוף כל הדורות).

היא זכתה בגלל זה לשמש בקודש ולהיות עם הרבה גישה והרבה שעות יקרות וזיכרונות מהרבנית הצדקנית מרת חיה-מושקא שניאורסון נ"ע. היא גם הייתה האישה היחידה שנכחה בעת פטירת הרבנית.

אבל כל זה היה מאחורי הקלעים. הרבנית, כידוע, חיה חיים מאוד צנועים. מה שהתרחש ברחוב 'פרדיזנט' נשאר מאחורי דלתות הבית המלכותי. וכאן הגב' שטרנברג, תושבת קראון-הייטס, הייתה אשת מפתח ואשת-סוד. "הקשר שלי לרבנית החל בגלל אבי שעשה למענה הרבה מאוד", היא אומרת בצניעות, בראשית השיחה המיוחדת שהעניקה השבוע ל-COL לרגל כ"ב שבט, במלאות 20 שנה לפטירת הרבנית.

נשי ובנות חב"ד זוכרות את הגב' שטרנברג כפעילה נמרצת למען 'מבצע נש"ק', מהרצאותיה באירועים ובבתי-חב"ד, אבל יותר מכך – מהזכות שעלה בידה להיות המשמשת בקודש בעת תור הנשים והבנות לקבל דולר לצדקה מהרבי מידי יום ראשון ב-770. בשיחה המיוחדת היא מגלה סיפורים ואנקדוטות לא ידועות המלמדות על אופייה הייחודי של הרבנית ומסירותה לרבי ולחסידים.

"הרבנית הייתה אישה כל-כך נבונה ופקחית. היא, יותר מכל, הבינה את גדלות הרבי ולא רצתה אף-פעם שהרבי ידאג לה", אומרת לנו הגב' שטרנברג בשיחה שהתנהלה לאחר הרצאה במוזיאון הילדים היהודי בקראון-הייטס לתלמידות תיכון שהגיעו לניו-יורק לרגל כ"ב שבט. להלן צרור סיפוריה:

הרבנית חוששת?

בשנים הראשונות, ה'יחידויות' עם הרבי היו מתחילות בערך בשעה שמונה בערב ונמשכות אל-תוך הלילה עד ממש מאוחר. היו ימים שהרבי היה נשאר עד לאור הבוקר ממש. הרבנית תמיד הייתה נשארת ערה. אבי ע"ה סיפר שבאחד הימים בהם התקיימה 'יחידות', הוא היה עם הרבנית והוא שאל אותה האם היא לא חוששת להיות לבד בלילה, עד שבעלה הרבי חוזר מ'יחידות'.

היא אמרה: "מה אני יכולה כבר לעשות"? הוא הציע שהיא אולי תגיד לרבי שיקצר באם הדבר אפשרי. הרבנית לא הסכימה בשום אופן. "הרבי צריך להיות עם החסידים", אמרה.

התנגדות חזקה

לאחר התקף-הלב בשנת תשל"ח, הרופאים הציעו שאולי כדאי ללכת לבית-רפואה והרבי התנגד. אז הם חשבו שאולי כדאי להרדים אותו ולהעביר אותו לבית-רפואה. אבי אמר לרבנית: 'עיני כל העם – אליך ואת צריכה לומר מה לעשות כעת' והיא השיבה ש'כל העולם ניגש אל הרבי לשאול אותו על ענייניהם, אז כאן נעשה היפך דעת הרבי'?!

רפואה נסתרת

בשנת תש"מ הרבנית עברה מספר בדיקות רפואיות. אבי היה מאוד מעורב בענייניה הרפואיים. באותה תקופה, הייתה לרבנית בעייה מסויימת ואבי לקח אותה לבית-הרפואה למספר בדיקות. הרופא אמר שיש 2 דרכים לטפל בבעיה ושהרבנית תחליט באיזה מהדרכים היא רוצה להיות מטופלת. בדרך חזרה לקראון-הייטס, אבי אמר שצריך לשאול את הרבי מה לעשות והרבנית סירבה. אבי העיר שהרי כולם פונים לרבי בכדי לשאול אותו ולמה שהרבנית לא תשאל והרבנית השיבה שמה שחשוב לה – שלרבי לא יהיה עוגמת-נפש. לפועל, אבי עשה כמו בכל פעם – כתב לרבי שהשיב באיזה דרך לטפל בבעיה. (ההתכתבות הזו לא הייתה ידועה לרבנית, כמובן).

הרבי מבקר בבית-רפואה!

בשנת תשמ"ג הרבנית מעדה ונפלה והובלה לבית-הרפואה. בדרך כלל עושים ניתוח והכאבים עוברים. הבעיה הייתה שהניתוח יכול היה לגרום לסיבוך בעניין אחר ובגלל זה לא ביצעו את הניתוח. בינתיים, הם הביאו כדורים ואמרו שזה ייקח לריפוי כמה חודשים. זה היה בתשעה-באב.

בסוף היום מישהו הביא לנו אוכל לשבור את הצום. היה שם טלפון ציבורי ולפתע הוא צלצל. הרמתי אותו ושם הודיעו לי כי הרבי עומד להגיע לבקר. התרגשתי מאוד, לא ידעתי בדיוק מה לעשות. מספר דקות לאחר שמסרתי לרבנית את ההודעה, פתאום האחות הפרטית שלה יצאה החוצה והתחילה לבכות. לא הבנתי מה קרה ומאוד חששתי.

"לא ראיתי כזו אישה", היא אמרה לי בהתרגשות. הרבנית אמרה לאחות שהיא אינה רוצה שבעלה יראה אותה סובלת ומכיוון שכך, היא ביקשה ממנה שהיא תלביש אותה בצורה טובה ואף תאפר אותה. האחות הסתובבה בחדרים השונים וביקשה מהצוות שיביאו לה איפור.

במהלך כל השבוע הרבי המשיך לבקר את הרבנית מידי ערב. במוצאי-שבת של אותו שבוע, אני מיד נסעתי לבית-הרפואה. ניגשתי אל השוטר בכניסה ואמרתי לו שאני צריכה אישור למישהו מסוים שצריך לבקר חולה. זה היה אחרי השעה בה אפשרי לבקר חולים.

הוא אמר לי שאין על מה לדבר בכלל. אמרתי לו שמדובר באיש חשוב אבל הוא לא רצה לשמוע. התעקשתי ואמרתי לו שמדובר במישהו יותר חשוב מרונלד רייגן (מי שהיה הנשיא באותם ימים) והשוטר ממש לא התרגש. החלטתי לעשות מעשה: אמרתי לו בבכי "מיסטר… אל תביא לי רישיון, אבל שתדע שבשבוע הבא אתה תפוטר מאחר ואני אפרסם בכל העיתונים שאתה לא הכנסת את אותו אדם". הוא נלחץ ואז אמר שהוא נותן אישור אבל רק פעם אחת.

בדיוק כשקיבלתי את האישור, מכוניתו של הרבי הגיעה. בשעה שהרבי עשה הבדלה, גלאי האש שהיה בחדר של הרבנית החל לצפצף מנר ההבדלה ומכבי-אש רבים מילאו את רחבת הבניין. השוטר שהיה למטה ולא רצה לתת בהתחלה את האישור, עלה מיד למעלה כשהוא צועק "מה קורה". אני פחדתי שהוא יבחין שאותו אדם (הרבי) שבשבילו השגתי את האישור גרם לכל המהומה… ונכנסתי מיד לחדר צדדי מרוב פחד…

טלפון לילי מפתיע מהרבנית

כשהרבנית חזרה לבית, הרבי רצה שיהיו אחיות עם הרבנית לאורך היום. אני דאגתי לכל הסדר של האחיות לאורך כל אותה תקופה. בין-היתר, אני גם הייתי צריכה להסביר לאחיות את המושג של 'רבי ורבנית'. שנתיים לאחר שהרבנית חזרה מבית-הרפואה, האחיות המשיכו להגיע. ערב אחד, היה ממש גשום. זה היה בשעה שמונה וחצי בערב כשלפתע הטלפון בביתי צלצל. הרבנית הייתה על הקו.

מאוד נבהלתי, כי הרבנית לא הייתה נוהגת להתקשר בדרך כלל. הרבנית אמרה שיש בעיה והאחות נעדרה. היא הוסיפה שהרבי מתעקש להישאר בבית עד שהאחות תגיע ומכיוון שהיום אמור להיות התוועדות, היא לא רוצה להיות זאת שגורמת לרבי לא ללכת ל-770 ועל כן היא ביקשה ממני לעשות הכול בכדי להשיג אחות, למרות שזה היה יום ראשון וארגון האחיות סגור. זה היה נדיר, כי היא תמיד לא הייתה נותנת לי לעזור לה. "לך יש ילדים בבית…", היה הייתה אומרת לא-פעם.

התקשרתי למוקד החירום שלהם ואמרתי להם שאני חייבת אחות בדחיפות. הם אמרו לי שיש רק אחות אחת אבל היא לא רוצה לצאת בגלל הגשם הכבד. אמרתי בטלפון שאני מוכנה לשלוח לימוזינה והיא אמרה: באמת? אמרתי שכן. וכך הווה. כשהיא הגיעה – הרבי יצא ל-770. אמרתי לעצמי: מדהים עד כמה המסירות שלה שהרבי ילך ל-770 ויהיה עם החסידים. אני כל פעם מתלהבת מחדש.

לא לבטל 'יחידות'

בכ' שבט תשמ"ח, יומיים לפני פטירתה, הרבנית לא הרגישה טוב. ד"ר פלדמן הגיע לבית ואמר שצריך להביא מומחים בכדי לטפל בבעיה. הרבנית ביקשה מהד"ר פלדמן שלא ידבר על-כך עם הרבי, היות וה'יחידויות' לרגל יו"ד שבט נדחתה עד היום (כ' שבט) – ואם הרבי יידע מזה, הוא יבטל את ה'יחידות'. הרופא נאלץ לחכות עד שהרבי יחזור מ-770. היא ממש הייתה כל-כולה לחסידים.

השתלשלות כתר הזהב

בתשמ"א הרבי דיבר על כתיבת ספר-תורה לילדי ישראל וזה היה מאוד חשוב לרבי. הוא דיבר על-כך פעמים רבות שצריך לרשום כמה שיותר ילדים. אבי, בתור חסיד, כתב לרבי מכתב ובו הציע לתרום כתר מזהב טהור עבור הספר. הרבי ביקש שהכתר יהיה בדומה לכתר שעשו ל"ספר-תורה של משיח" והוא אף ביקש לשמור על זה בסוד.

בלילה, המזכיר הרב חיים-מרדכי חודקוב, הוציא את ספר-התורה ומסרו לאבי שנתן אותו לצורף. כשהכתר חזר מהצורף, אבי שלח את הכתר לרבי שהתבונן בו ולאחר-מכן הרבי ביקש שיראו את הכתר לרבנית. בעלי הלך עם הכתר לבית בפרזידנט כדי להראותו לרבנית. כשהרבנית ראתה את הכתר היא העירה שהכתר דומה לכתרים שהיו בליובאוויטש, אותו עשו הקנטוניסטים.

מתי יום-הולדת?

בכל שנה אבי היה קונה לרבנית מתנה. המתנה בדרך כלל הייתה מאוד ממלכתית שמתאימה לרבנית. באחד השנים, שהיה שנה מעוברת, כמו השנה (תשס"ח), אבי התקשר לרבנית ושאל אותה באיזה אדר חל יום-ההולדת שלה והיא אמרה שהיא לא יודעת, אבל מה שכן היא יודעת שהרבי הולך ל'אוהל' גם באדר א' וגם באדר ב'. אני יודעת שהרבנית ידעה שיום ההולדת שלה זה באדר רגיל, אבל אולי היא רצתה ללמד אותנו משהו בסיפור הזה.

התוכן באדיבות COL © כל הזכויות שמורות

מערכת האתר

השאירו תגובה