בית חב"ד רמת-אליהו נווה-ים (ע"ר)

רח' פנינת הים 7 נווה-ים ראשון-לציון

א-ה 10.00-13.00

תמיד זמינים עבורכם גם בטלפון

03-9618874

מנהל בית חב"ד
ושליח הרבי מליובאוויטש
הרב חנן כוחונובסקי

לנחם את בן המלך

כשאדם מנחם את חברו, הרי הוא אינו מסוגל להושיעו מן הצרה, ולכן, לפחות מנסה לעודדו ולהפיג צערו. אך בורא העולם? מה טעם יש בנחמתו, הרי יכול הוא פשוט להוציא אותנו מן הגלות לגאולה?

ימים אלו של ימי בין המיצרים, בהם אנו זוכרים ומזכירים וחיים מחדש את חורבן בית המקדש והתחלת הגלות בה אנו נמצאים עד בוא מועד הגאולה בקרוב ממש, מביא בכנפיו את שאלת ה"למה?"

אומנם, יהיו שיצטטו את התפילה "מפני חטאינו גלינו מארצינו…" אך במבט עמוק יותר נגלה שכבר בברית בין הבתרים "הובטחה" הגלות לאברהם אבינו, רבים הם הפסוקים בתנ"ך ומדרשי חכמנו ז"ל, המלמדים אותנו כי הגלות היתה צפויה ו"מתוכננת", על-ידי קורא הדורות מראש. למטרה ותכלית הרבה יותר נשגבה וגדולה מאשר עונש על חטאים.

הכוונה היא לדרגא הנעלית ביותר שאליה יגיעו בני ישראל עם הגאולה השלימה, דרגא שאפשר להגיע אליה רק על-ידי כך שקודמת לה הגלות, והצער שבה.

ומשום כך יכולים אנו למצוא בתוך האבל על החורבן פרדוכס, סתירות ושאלות לרוב, ולדוגמא: חכמנו אמרו לנו "משנכנס אב ממעטים בשמחה" עם זאת מלווה אותנו הנבואה בזכריה ה': "כה אמר ה'… וצום החמישי… יהיה לבית יהודה לשון ולמועדים טובים". – כלומר, האבל הוא זמני, לאמיתו של דבר הינו יום חג ושמחה.

אנו מתאבלים על חורבן בית-המקדש, ובו זמנית מספרים לנו חז"ל כי בו ביום נולד מושיען של ישראל – המשיח.

השליש הראשון של החודש אב מכיל ימי צער ואבל על החורבן והגלות, אך בימים הנותרים מיד לאחר תשעה באב, אנו שומעים את הנחמה הכפולה מפי בורא עולם: "נחמו נחמו עמי", ואת הדי הגאולה העומדת אחר כתלנו.

לא לחינם נקרא החודש בשם "מנחם אב", לאמור: האב, הקדוש ברוך הוא, מנחם את בניו ומראה להם את הישועה הקרובה ואת הדרך אליה.

אך, כאן יכולים אנו לשאול, מה עניניה ומה תוכנה של נחמה זו – נחמת הקדוש-ברוך-הוא לישראל?

כאשר אדם מנחם את חבריו על כל צרה שלא תבוא, הרי האדם המנחם אינו מסוגל להושיעו מן הצרה, ולכן, הוא לפחות משמיע באזניו דברי ניחומים, לעודדו ולהפיג צערו, אך, לגבי בורא העולם, מה טעם יש בנחמתו של הקדוש-ברוך-הוא, כאשר הוא הרי יכול פשוט להוציא אותנו מן הגלות לגאולה.

אין זאת, אלא, שגרעין הנחמה והגאולה טמון בחורבן והגלות עצמו.

משל לבן מלך, אשר כשרונותיו ותכונותיו, ושאר כוחותיו הנפלאים. אינם באים לידי גילוי וביטוי מלא בחיותו שרוי באוירה המרוממת והנינוחה בארמון המלך. סביבה רבת השראה כזו, כמו חצר המלך, וגלי החיבה והערצה המקיפים אותו – אינם מבליטים די הצורך את גדלותו ומהותו המיוחדת של בן המלך, שכן במצב כזה, בסביבה כזו ובאוירה כזו – אין צורך בכוחות מיוחדים כדי להיות כפי הראוי. רק כשבן המלך נשלח לגולה, מוצב בפניו האתגר הנכון. כאן, באוירה עויינת ומלאת הפרעות וקשיים – יכול הוא לגלות ולבטא את כוחותיו וכשרונותיו הגדולים.

כשבן המלך יבטא ויביא לידי גילוי את כוחותיו הנפשיים במצב של גלות, ויתגבר על הקשיים וההפרעות – הוא ימצא את עצמו ויבטא את מהותו האמיתית, לאחר מכן כשישוב להיכל המלך מוכתר בכתר הנצחון הרוחני, יווכח מה הועילה לו שליחותו לגלות והתרחקותו מבית אביו.

כאשר אנו, בני ישראל, "נמצא את עצמנו", גם בהיותנו במצב של גלות רוחנית, ונבטא את מהותנו הרוחנית, כבניו של מלך מלכי המלכים. ונקיים את מצוותיו בשמחה ובאהבה – או אז נמצא את הנחמה שבתוך הצער, ונגלה כי הגלות היא שלב לגאולה.

כיום, כאשר עומדים אנו על סף הגאולה, כאשר כל הסימנים מעידים שהנה הנה משיח בא, יותר מאשר אי פעם מחובתנו להשתדל להוסיף עוד ועוד בקיום והידור בתורה ומצוותיה עד שנזכה לגאולה האמתית והשלימה בקרוב ממש.

מערכת האתר

השאירו תגובה