בית חב"ד רמת-אליהו נווה-ים (ע"ר)

רח' פנינת הים 7 נווה-ים ראשון-לציון

א-ה 10.00-13.00

תמיד זמינים עבורכם גם בטלפון

03-9618874

מנהל בית חב"ד
ושליח הרבי מליובאוויטש
הרב חנן כוחונובסקי

להיות איתנים במבצע "צוק איתן"

המצב הביטחוני מעורר תחושת חוסר ודאות ופחד המשתלטת על משפחות רבות. התפקיד שלנו כמבוגרים הוא להיראות חזקים ואיתנים מול הילדים ולהרגיע אותם, אבל איך עושים את זה בפועל? ומה אומרים להם? כיצד מגיבים לפחדים של ילדים? או איך מתמודדים עם מצבי לחץ של ילדי ADHD?

המצב הביטחוני מעורר תחושת חוסר ודאות ופחד המשתלטת על משפחות רבות. התפקיד שלנו כמבוגרים הוא להיראות חזקים ואיתנים מול הילדים ולהרגיע אותם, אבל איך עושים את זה בפועל? ומה אומרים להם? כיצד מגיבים לפחדים של ילדים? או איך מתמודדים עם מצבי לחץ של ילדי ADHD?

צילום: שטורעם

ילדים חווים את המציאות דרך עיני המבוגרים: ההורים, המורים או הגננות. תגובתם לאירועים מושפעת במידה רבה מהתנהגות המבוגר שנמצא איתם. הילדים צופים בנו- המבוגרים ומפרשים את תגובתנו. ולכן האחריות חשובה מאוד.

 

הדרך לגרום לילדכם ביטחון:
 
1.ילדים מושפעים מהרגשות ומצב הרוח של הוריהם– מצב רוחכם "עובר" לילדים גם אם אינכם מדברים אתם בגלוי על כך. ככל שילד צעיר יותר, הוא מושפע יותר. הקפידו לשדר להם מסרים של אופטימיות ותקווה. 
 
2.מסירת מידע מדויק– חשוב לשתף את הילדים במה שקורה, בקצרה וברמה המתאימה לגילם. יש להפריד בין שמועות לעובדות, ולמנוע הצפת מידע שאינה הכרחית. שיתוף הילדיםברמת המידע המתאימה לגילם וליכולתם להבין ולהכיל, אל תשקרו להם. תמיד יש לומר את האמת, אך אין צורך לספק להם את כל מה שאנו יודעים. כדאי במקביל להקשיב ולבדוק כיצד הם מפרשים את מה שהם שומעים ולספק הסברים מתאימים. ככל שהילדים צעירים יותר – כך המידע צריך להיות פשוט וקונקרטי יותר.
 
3.יצירת שגרה– ילדים זקוקים לשגרה והיא מעניקה להם בטחון ותחושת שליטה. יש לנסות ולייצר שגרת חיים ככל הניתן.
 
4.חשיפה מבוקרת לאמצעי התקשורת- מידת החשיפהלמשדרים המיוחדים בחדשות צריכה להיות מוגבלת ומתווכת דרך מבוגר. ילדים ניחנים בדמיון מפותח ובמקביל, אם נרצה או לא, חשופים למידע חדשותי. ככל שנספק אנו את המידע ונתווך להם את המציאות, כך הם פחות יהיו זקוקים להשלים את התמונה בעזרת דמיונם ויחושו בטוחים יותר.
 
5.הפיכת המרחב מוגן למקום נעים וידידותי המשדר אמונה וחוסן רוחני: מומלץ לשתף את הילדים בהכנת המקום ולהכין מראש משחקים, שתייה ואולי גם קצת ממתקים. כמובן חשוב מאוד שיהיה במקום חת"ת וסידור יחד עם קופת צדקה ומטבעות. 
 
6.בזמן האזעקה התעסקו בפעולות המחזקות את האמונה- קראו עם הילדים פרק תהילים, או אמרו איתם את 12 הפסוקים. דברו על חשיבות הפסוקים שנוטים ביטחון בה'. תנו מטבע לצדקה עם הילדים. ידוע שלמצוות צדקה יש סגולה לשמירה והצלה. הצביעו על המזוזה והסבירו לילדים את ראשי התיבות של שומר דלתות ישראל. 
 
7.תרגלו מראש מצבי חירום- ככל שהמשפה תדע מראש מה לעשות בזמן אמת, בעת הישמע האזעקה- תפחת הפאניקה בזמן אמת. במשפחות מרובות ילדים- מומלץ לחלק תפקידים מי אחראי להביא את מי למרחב המוגן. כדאי מאוד לא לצעוק ולהיכנס לפאניקה, להרים את הילד או לנגוע בכתפו ולומר לו בוא- אנחנו נכנסים למרחב מוגן- יש אזעקה.

 

הדרך להתמודד עם פחדים של ילדים:

ילדים פוחדים בעיקר בשל ערבוב בין דימיון למציאות. הם עלולים לפתח פחד גם מגירוי שהפתיע אותם לרעה ויצר טראומה.

חשוב מאוד לתת אישור לפחד ואמפתיה לילד הפוחד. הוא צריך לדעת שההורה תמיד יגן עליו. חשוב שההורה יעזור לילד למצוא את הכוחות להגן על עצמו.

 

 
1.דבר ראשון, חשוב מאוד- הבינו שהילד חווה פחד ממשי. כשילדים פוחדים הם נוטים לגמגם או לדבר במהירות. להקיא או לרעוד, הם יכולים לנשום בכבדות, להזיע, או לבכות ואף לחוות כאבים שונים בגוף.

 

 
2.תנו לגיטימציה לפחד וגלו אמפתיה, לדוגמא אמרו לילד: "אני מבין שהאזעקה מפחידה אות. זה בסדר לפחד". הימנעו לזלזל בתחושת הילד או לדחות אותו מעליכם "שאין ממה לפחד". תנו לו לסמוך עליכם.

3.חיבוק ומגע- השתמשו במגע כדי להפיג את חששות הילדים. חבקו אותם, קחו אותם בידיים והיו קשובים להתנהגותם. ילדים רבים, כתגובה לתחושות המתח והדאגה, רוצים 'להיצמד' אל ההורה במשך רוב שעות היום. מאחר שהמצב אינו רגיל – אפשרו לילדים להיות קרובים אליכם במשך רוב שעות העירות שלהם. הדבר יאפשר להם תחושת רגיעה וביטחון.

1.הימנעו מלהציג הזדהות, כמו "גם אני פחדתי מאזעקות כשהייתי ילד", כיוון שהילד עלול לפתח מנגנון שיפוט שאומר שמותר לפחד רק אם הוא פוחד ממה שגם אתם מפחדים ממנו. הדבר עלול להקשות על הילד בהתמודדות עם פחדים שייחודים לו, היבט זה מאוד נחוץ להתפתחות האישית של הילד.

 

 
2.להימנע מעיסוק יתר בפחד- כי אז הילד עלול להשתמש בפחד כטריגר שמקנה לו יתר תשומת לב הורית.

 

 
3.נסו להעביר בהדרגה את האחריות הסופית להתמודד עם הפחד, לצד הרגשת ביטחון שאתם אתו, דואגים לו ושומרים עליו. אם תגוננו על הילד בכל פעם שהוא שרוי בפחד, זה יחזק את תחושת חוסר הביטחון שלו ואת התפיסה שהוא אינו מסוגל להתמודד עם הפחד. לדוגמא: פחד מאזעקה שמביא את הילד שיישן רק עם ההורים, מביא את הילד לחשוב שרק ההורים יכולים לעזור לו להתמודד. הוא עלול להגיע למסקנה שאין לו את הכוחות לעשות זאת לבד. חשוב בהדרגה להעביר לילד את הכוחות והיכולת להתמודד ולהרגיע אותו ולומר לו שאתם תמיד תהיו שם כדי להגן עליו.

 

 
4.בקשו מהילד להעלות רעיונות איך אפשר להתמודד עם הפחד. אולי להתכרבל בשמיכה יכול לגרום לו לביטחון? האם חיבוק חזק שהילד ינצור בליבו, יוכל לעזור לו להוציא אותו ממגירת הלב בזמן הפחד? או שאולי לדמיין סיפור דמיוני נחמד?

 

 
5.קראו לילדים ספרי ילדים בנושא. ספקו לילד ולכם נקודת מבט נוספת על הפחדים ואיך ניתן להתמודד איתם.

 

הדרך להתמודד עם ילדים בעלי קשב וריכוז במצבי לחץ:

 

 
ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז נוטים להיות ברמת חרדה גדולה יותר במצבי לחץ, זאת כתוצאה מהרגישות הגבוהה והקושי להתמודד עם חוסר וודאות. ביום יום הם זקוקים בכל רגע למשהו חדש שיאתגר אותם ובמצבי לחץ הם נוטים להקצין את התנהגותם או להיכנס לבהלת יתר..

כאשר אתם מדברים עם ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז על מצבי לחץ וחירום, חשוב לשים לב:

 

1.שיתוף– חשוב לספר לילדים על המצב אך בצורה ממוקדת, אין צורך לפירוט יתר, עדיף להיצמד לתיאור עובדתי יבש.
2.תרגול וחזרה- דברו עם ילדיכם על כיצד נוהגים כשיש אזעקה. תרגלו זאת . ככל שנוהליים יהיו ברורים זה יקל על התגובה כשהאזעקה תשמע.
 
3.לייצר פתרונות– עודדו ועזרו לילדיכם לחשוב על דרכים יצירתיות להעביר את הזמן ולעסוק בדברים שיסיח את דעתם.

4. קשר עין: כשאתם מדברים עם הילד שמרו על קשר עין לאורך השיחה. הדבר יעיל לרכישת תשומת ליבו.

5. הורות רגישה חשוב להזכיר, להדריך ולכוון כל הזמן, אך מצד שני לא להכביד על הילד בדיבורים חוזרים ובמינון הנכון.

 

 
אסתי בורגן, מנהלת מרכז פוטנציאל- אבחון, ייעוץ והכוונה ללקויות למידה והפרעות קשב וריכוז. 

מערכת האתר

השאירו תגובה