בית חב"ד רמת-אליהו נווה-ים (ע"ר)

רח' פנינת הים 7 נווה-ים ראשון-לציון

א-ה 10.00-13.00

תמיד זמינים עבורכם גם בטלפון

03-9618874

מנהל בית חב"ד
ושליח הרבי מליובאוויטש
הרב חנן כוחונובסקי

טוב להודות לה'

"...בעודו חבוש כולו ועטוף בגבס, התעקש בראש ובראשונה להפנות את רכבו אל המקום בו נפצע. למלוויו הסביר: "ברגע שאני יכול לעמוד על רגליי, עלי לשלם חוב לבורא העולם, שהציל אותי מהתופת..." • גל כהן מגיש: כל המידע אודות ברכת הגומל, והברכה במקום האירוע

חז"ל מצאו כי ארבעה צריכים להודות לה', ואלו הם: יורדי הים – כשהגיעו באופן סופי ליבשה. הולכי מדבריות – כשהגיעו למחוז חפצם במקום ישוב. חולה שנתרפא – חולה שהיה במחלתו צל של סכנת נפשות והבריא. היוצא מבית האסורים – מי שהיה אסיר תחת כבלי ברזל והיה נתון בסכנת חיים עקב מאסרו או משפטו ויצא לחופשי. בימינו יש להוסיף ליורדי הים (ספנים ונוסעים באוניות) גם את הטסים במטוסים מעל הים או המדבר, ולמסגרת הולכי המדבריות את אלו שניצלו מסכנות דוגמת מפולת, שריפה, טביעה, מלחמות או תאונות דרכים. למעשה, כל מי שהיה נתון בסכנת חיים כלשהי וניצל ממנה חייב להודות. לעומת זאת אין לברך על הצלה מ"כמעט תאונה" אלא רק על מקרה שבו היה האיש מעורב בתאונה וניצל ממנה. בזמן שבית-המקדש היה קיים היו חייבי ההודאה מקריבים קרבן תודה ובימינו תקנו עבורם חכמים את ברכת הגומל

רמז לאותם ארבעה שצריכים להודות אנו מוצאים בתפילת "שמונה עשרה" במילים "וכל החיים יודוך סלה": המילה חיים היא ראשי-התיבות של – חולה, ים, ייסורים (מאסר), מדבריות, אשר כל אלה – יודוך, חייבים להודות.

אם ארע לנו נס – למשל: ניצלנו מתאונת דרכים קשה – אנו חייבים, בכל עת שאנו עוברים ליד המקום בו ארע הנס, לברך: "ברוך שעשה לי נס במקום הזה".

מספרים על מג"ד מפורסם מחיל-הצנחנים, שנפצע קשה במלחמת ששת הימים בקרבות צפון סיני. עם צאתו מבית-הרפואה – כשהוא עדיין חבוש כולו ועטוף בגבס – בדרכו לבית ההבראה הצבאי בצפון הארץ, התעקש בראש ובראשונה להפנות את רכבו דרומה, אל אותו מקום בו נפצע. למלוויו הסביר: "ברגע שאני יכול לעמוד על רגליי, עלי לשלם חוב לבורא העולם, שהציל אותי מהתופת הזה ולברך שעשה לי נס במקום הזה".

כיצד מברכים ברכת הגומל?

החייב בברכת הגומך מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, הגומל לחייבים טובות, שגמלני טוב", והציבור עונה לו: "מי שגמלך טוב, הוא יגמלך כל טוב סלה".

יש לברך בפני עשרה ("מנין") אנשים לפחות, ורצוי לומר אותה בעמידה כששניים מהם יהיו תלמידי חכמים, שנאמר: "וירוממהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו" ("זקן" הוא "זה שקנה חכמה", אך בדיעבד כל ישראל כשרים לכך).

בעדיפות ראשונה יש לומר את הברכה בתום העלייה לתורה או מיד לאחר קריאת התורה, וכן יש לברך תוך שלושה ימים מההצלה (באם לא התאפשר, ניתן לברך גם לא בסמוך לקריאת התורה ואפילו אם חלפו כבר שלושה ימים). בברכה אחת ניתן לפטור מספר אירועים.

הצריכים להודות נוהגים לומר במשך היום (ולא בלילה) מיד לאחר שנתחייבו בכך, "פרשת קרבן תודה" בספר 'ויקרא' פרק ז' פסוקים יא-טו, א-טז). כמו כן עליהם להפריש כסף לצדקה, בעיקר לצרכי ציבור. כל זה נחשב להם כאילו הקריבו את קרבן התודה בבית המקדש, שיבנה בקרוב ממש.

מערכת האתר

השאירו תגובה