בית חב"ד רמת-אליהו נווה-ים (ע"ר)

רח' פנינת הים 7 נווה-ים ראשון-לציון

א-ה 10.00-13.00

תמיד זמינים עבורכם גם בטלפון

03-9618874

מנהל בית חב"ד
ושליח הרבי מליובאוויטש
הרב חנן כוחונובסקי

משמעותו של חודש מר-חשון

חודש מר-חשון, החודש השמיני למנין החודשים למנין התורה והחודש השני של השנה החדשה - המתחילה בתשרי. למשנעותו של שם החודש - חשון ולמה ומתי נתנה לו התוספת ’מר’-חשון..

בתנ"ך נקרא חודש זה בשם החודש השמיני או ’בול’ כמו שנאמר (מלכים-א ו): "ובשנה האחת עשר בירח בול (חשון), הוא החודש השמיני, כלה (הסתיים) הבית (המקדש) לכל דבריו ולכל משפטיו". לשם ’בול’ טעמים רבים ובניהם: ’בול’ מלשון ’יבול’ – בחודש זה מתחילה החרישה והזריעה.

ועוד אמרו: על אף הבטחתו של הקדוש-ברוך-הוא לנח שלא יוריד יותר מבול על הארץ, היתה מורגשת בעולם תופעת המבול בצורת גשמים חזקים שהיו יורדים במשך 40 יום – כמספר ימי המבול – החל מי"ז בחשון, יום תחילת המבול בימי נח, גשמים אלו היו מטילים פחד על יושבי הארץ, ובאותו חודש חשון בו נשלמה בנייתו של בית המקדש על-יד שלמה המלך, פסקו באופן מוחלט הגשמים החזקים לרדת לארץ.

וכך ’זכה’ החודש לשם ’בול’ – ’מבול’ חסר ’מ’ (40 ימי הגשם) שפסקו מלרדת.

השם ’חשון’ מקורו בבלי, ו’עלה’, כמו שמות כל החודשים, עם הגולים מבבל, כמאמר התלמוד ירושלמי (מסכת ראש השנה) "שמות חדשים עלו בידם מבבל". ומשמעותו באשורית: ירח (חודש) השמיני.

התוספת 'מר' באה בתקופה מאוחרת יותר, וגם לכך מספר סיבות, כשהעיקרית שבהן היא, על שם המים, כלומר הגשם שהעולם צמא לו ומצפה אליו, ’מר’ פירושו טיפת מים כמו – "הן גויים כמר מדלי" (ישעיה מ). אגב, גם מזלו של החודש הוא עקרב – רמז לעולם שצמא למים ולגשם כעקרב הצמא למים.

ויש שתלו את תוספת המילה ’מר’ מפני שבחודש זה אין חגים או ימים בעלי משמעות מיוחדת כלשהי. אין זה מקרה שאחרי חודש תשרי שכולו "חגים", בא חודש מר-חשון ללא כל חג, שכן זהו החודש הראשון בו אנו חוזרים לחיי השגרה הגשמיים, היום-יומיים שלנו.

ללמדנו כי תפקידו של היהודי הוא לנצל את ה’מטען’ ו’מילוי-המצברים’ של רוחניות וקדושה שקיבל בחודש תשרי, ויוחדרו גם בעניני החולין שלו. שהרי העם היהודי עם קדוש, – עם המכניס קדושה בכל פרטי חייו.

בארץ ישראל מתחילים בז’ לחודש מר-חשון להוסיף בתפילת העמידה (לחש) את הבקשה "ותן טל ומטר לברכה". בחוץ-לארץ יעשו זאת יותר מאוחר בי"ח כסלו.

בתורת החסידות מבואר כי חודש חשון, הקשור לעונת הגשמים, רבה בו עבודת האדם הרוחנית. ומשום כך על המטר צריכים להתפלל תפילה מיוחדת של "ותן טל ומטר…" לעומת זאת, בימות הקיץ בהם יורד הטל מלמעלה ללא צורך בתפילות מיוחדות. וגם בקיץ מאירה השמש בחוזקה, דבר המעיד גם על ה’שמש הרוחנית’ ("כי שמש ומגן ה’ אלוקים) המאירה אז בעוצמה חזקה יותר מאשר בימות החורף, ומשום כך על האדם להשתדל ולהתאמץ יותר בימי חודש חשון, בעבודתו לבוראו.

מערכת האתר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

השאירו תגובה