השבת שלפני החתונה נקראת – ’שבת חתן’. בשבת זו החתן עולה לתורה, ולאחר עלייתו הנשים משליכות סוכריות על החתן, וילדי בית הכנסת אוספים אותם. לאחר מכן נערכת בבית הכנסת קידוש לכבוד החתן.
מקורה של שמחה זו מוזכר בפרקי דרבי אליעזר: "ומיום שנחרב בית המקדש, התקינו חכמים ז"ל, שיהיו חתנים ואבלים הולכים לבית הכנסת ולבתי מדרשות, ואנשי המקום רואים את החתן ושמחים עמו, ורואים את האבל ויושבים לארץ, כדי שיצאו כל ישראל ידי חובתן בגמילות חסדים. ועליהם הוא אומר: ברוך אתה ה’, נותן שכר טוב לגומלי חסדים".
שבת זו היא גם ’שבת כלה’, בה הכלה עורכת מסיבה בבית הוריה לחברותיה לקראת נישואיה הקרובים.
הספרדים נוהגים לערוך את שבת החתן לאחר החתונה, ולכן השמחה משותפת לכלה ולחתן במסיבה אחת.
