הכניסה לארץ בגאולה העתידה לא תהיה באופן של כיבוש ומלחמה, כבכניסה לארץ בפעם הראשונה – שבע שנים שכבשו ושבע שנים שחלקו – אלא מתוך מנוחה, "בשובה ונחת", ותכף ומיד.
ונוסף לזה, לא יצטרכו לעבודה של "שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך" – שהרי "עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת", אשר עם היותם "גלוסקאות וכלי מילת" שיצאו מ"הארץ" (לא מהשמים), מכל מקום, לא יהיה צורך בפעולה טבעית כדי להשיגם, מכיון שארץ ישראל תוציאם בדרך נס, כך שלא יהיה צורך להמתין משך זמן…
('התוועדויות תשמ"ז', כרך ג, עמ' 279)
