אחד מעשירי ראדין נכנס פעם אל ה’חפץ-חיים’, וזה ניסה לשכנעו לקבוע עיתים לתורה.
העשיר התנצל ואמר: "אין לי רגע פנאי; מבוקר עד ערב אני טרוד בעסקיי".
הגיב ה’חפץ חיים’: "אני חשבתי כי אתה אדם עשיר ויש באפשרותך ליהנות משעות פנאי, שבהם אפשר לפתוח ספר וללמוד. עכשיו מתברר שאתה עמל מבוקר ועד ערב בעסקיך, ממש כאחרון הקבצנים המשחר לפת לחם"…
