בית חב"ד רמת-אליהו נווה-ים (ע"ר)

רח' פנינת הים 7 נווה-ים ראשון-לציון

א-ה 10.00-13.00

תמיד זמינים עבורכם גם בטלפון

03-9618874

מנהל בית חב"ד
ושליח הרבי מליובאוויטש
הרב חנן כוחונובסקי

החוויה האהובה ביותר

תשאלו כל ילד שגדל בבית שומר שבת, מה החוויה האהובה עליו ביותר, רוב הסיכויים שהוא יציין את הנאתו מסעודות השבת

החיים זורמים ללא הפוגה. את כל זמננו אנו מקדישים בעצם למען משפחתנו, אך למרבית ההפתעה, לא נותר לו ולו רגע אחד כדי לחשוב מחשבות מהותיות על אודות עצמנו ומשפחתנו…

למי יש יכולת לעצור מירוץ זה? הפיתרון היא המתנה האלוקית המרוממת את האדם ממישור עיסוקיו הפעוטים ומקנה לו הזדמנות לראות את עצמו, לחוש את נשמתו הנצחית, לגלות את ביתו ולהכיר את בני משפחתו היכרות פנימית. קדושת השבת משכיחה מהאדם את דאגותיו ואת צרותיו. הוא לומד להתבונן על העולם במבט חדש.

בואו ונעבור יחד, שלב אחר שלב על סדר סעודת השבת:

בסעודות שבת, יושבים כל בני הבית סביב השולחן הגדול, עליו פרושה מפה חגיגית, והוא ערוך בכלים יפים. אבי המשפחה יושב בראש השולחן, והוא מקדש על היין, ונותן לכל בני המשפחה לטעום מיין הקידוש. אחר כך נוטלים בני המשפחה את ידיהם, ואבי המשפחה מברך על שתי חלות – והוא בוצע אחת מהן, טובל כל פרוסה במלח, ומחלק לכל בני המשפחה.

לאחר ששבים בליל שבת מבית-הכנסת פותחים באמירת "שלום עליכם מלאכי השרת". מזמור זה מבוסס על האגדה התלמודית לפיה מלווים את האדם לביתו שני מלאכים, האחד טוב והשני רע. כאשר הם מוצאים את הבית ערוך ומוכן לכבוד שבת מאחל המלאך הטוב "הלואי ולשבת הבאה כך", והמלאך הרע עונה בעל כורחו "אמן". אך אם חלילה הבית אינו ערוך, המצב הוא הפוך. לאחר מכן קוראים את מזמור ל"א בספר ’משלי’ הפותח במילים "אשת חיל מי ימצא".

את סעודת השבת אנו פותחים בקידוש. נאמר בתורה: "זכור את יום השבת לקדשו", וזכירה פירושה זכירת השבת וקידוש.

בעת אמירת הקידוש מונחות על השולחן שתי חלות הנקראות ’לחם משנה’ ומכוסות בכיסוי מיוחד המיועד לכך. כשבני ישראל היו במדבר ירד להם לחם מן השמים – ה’מַן’, בשבת ירד המַן בכמות כפולה ולכן אנו נוהגים לשים בכל סעודות השבת שתי חלות על השולחן. המַן ירד כ"מונח בקופסא" כשהוא מוגן מלמעלה ומלמטה בטל שמים, ולכן אנו מכסים את החלות. סיבה נוספת לכך היא חשיבותן של החלות המתבטאת בכך שעליהן מברכים לפני כל מאכל אחר. אולם מאחר ואסור לנו לטעום טעימה כלשהי לפני ה"קידוש", אנו מכסים את החלות כדי שלא יתביישו באופן ש"כאילו" הן אינן קיימות על השולחן.

לחצו כאן לנוסח הקידוש

לאחר הקידוש נוטלים בני המשפחה את ידיהם, ואבי המשפחה מניח את ידיו על החלות ומסמן את מקום בציעתן. לאחר ברכת "המוציא" הוא בוצע את החלה וטובל את הפרוסה במלח ומחלק ממנה לכל בני הבית.

כבר מיום חמישי, כל מי שהתקרב אל הבית הריח את ניחוחות מאכלי השבת הטעימים והמיוחדים. כאן מגיע הרגע בו סועדים בני הבית ממטעמים אלו. חכמינו ז"ל הקפידו מאוד על הידור סעודות השבת עד כי קבעו שכל מזונותיו של האדם קצובים למשך כל השנה להוציא את ההוצאות המיועדות לשבתות וימים טובים. לכן יש להכין סעודה דשנה הכוללת בין היתר מאכלי בשר ודגים.

בין מנה למנה מקדישים זמן לאמירת דברי תורה כשהנושא המרכזי הוא מטבע הדברים – פרשת השבוע. כמו כן שרים את זמירות השבת, במנגינותיהם המסורתיות, מתוך ברכון מיוחד. אבל כמובן שבעידן האינטרנט גם זמירות השבת כבר נמצאות כאן.

לחצו לזמירות שבת – "ומי שהדפיס בערב שבת – ישיר בשבת"…

אבל אלטרנטיבית, אפשר פשוט להכנס לחנות ספרי קודש הקרובה למקום מגוריכם, ופשוט לקנות ספר של מזמורי השבת – וכך לחסוך הרבה זמן והרבה דיו למדפסת.
אפשר גם לרכוש דיסק של שירי שבת, כדי ללמוד את המנגינות המיוחדות – אם כי האלטרנטיבה הפשוטה יותר היא גם פשוט להתארח אצל משפחה שומרת שבת, וללמוד שם את המנגינות השונות. (בהנחה ש"נפלתם" על משפחה שאינה נוהגת לזייף…)

בגמר הסעודה מברכים את ברכת המזון. אם ישנם שלושה גברים למעלה מגיל בר-מצוה יש לערוך "זימון" לפני תחילת אמירת הברכה. בשבת מוסיפים לברכת המזון הרגילה את פסקת "רצה והחליצנו", הנאמרת במחצית השניה של הברכה השלישית.

מערכת האתר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

השאירו תגובה