הָעָצְמָה שֶׁבַּשֵּׁם – שמות

בפרשת השבוע נמנים כל שמות בני ישראל הבאים מצרימה. על אף ששמותיהם כבר נזכרו בפרשת ויגש, הם נמנים כאן שוב בפרוטרוט.

פרשן המקרא הנודע, רש"י, מסביר את תופעת מנין בני ישראל שוב ושוב, שזה סוג של גילוי האהבה האלוקית אלינו. כשאוהבים מישהו נעים לנו להזכיר את שמו. ולהבדיל כשונאים מישהו קשה אפילו לבטא את שמו..

הרבי מליובאוויטש אומר: עצמת האהבה הפנימית המבוטאת דרך הזכרת שם, ובפרט כשמשתמשים בשם חיבה, הוא חזק ומהותי יותר מנתינת מתנה, דיבורי אהבה, ואפילו יותר מחיבוקים ונשיקות.

ביאור הדבר:

באדם ישנם רבדים שונים של כוחות ורגשות בהם הנפש מתגלה, אבל יש את המהות עצמה המופשטת והעצמית.

כל ביטויי הקשר השונים קשורים לחלקים מסוימים של גלויי הנפש, ולכן הם באים בצורה מסוימת מדודה ומוגבלת.  לעומת זאת הזכרת השם של האדם בצורה של חיבה, מעוררת ונוגעת ברובד העמוק ביותר של עצם מהות האישיות של האהוב כשלעצמה (ליקוטי שיחות חלק ו, פרשת שמות).

כמובן שכל זוג צריך לעשות הכול כדי שתהיה בניהם אהבה ואחווה שלום ורעות. ויש להשקיע בזה כמיטב יכולתנו בכל האופנים האפשריים.

קחו טיפ קטן אך מדהים וחזק באיכותו: קראו בשם חיבה של בן/בת הזוג ככל האפשרי. דבר שנראה טכני במהותו,  נוגע ברבדים העמוקים ביותר של בני הזוג, ומעורר ומעצים את האהבה ביניהם!