הרבי מליובאוויטש

השבוע נציין את יום הסתלקותה של הרבנית חיה מושקא שניאורסאהן ז"ל, רעייתו של הרבי מליובאוויטש, הנה סיפור חייה..

הוא כמעט נפל מהכסא מרוב תדהמה. "אני אתאיסט, אפילו בכיפור איני צם!" • אך הם בשלהם: "אתה יודע עברית וזה כבר הרבה מאוד, לכן מהיום תהיה אתה הרב שלנו ותקרא בתורה. לא נדרוש ממך להפוך למאמין או לקיים מצוות…"

אילו רק כל אחד, בתור מנהיג יחיד, או אדם מן השורה, היה עושה את החלק שלו אפילו ללא מאמץ מרוכז, לפעול ברוח האמיתית של התורה, ללא תערובת של צדדים לא רלוונטיים, היתה זאת הדרך המעשית ביותר לשפר את מצב היהדות בהווה בכל מקום, ובמידה הגדולה ביותר • הרבי כותב

כאשר העניות בעירך היא שאלה של פיקוח-נפש, בעוד שהאחרים זקוקים למעט חמאה בשביל הלחם שלהם – שאלת הבחירה ביניהם אפילו לא מתעוררת

ג'קי שכב ללא נוע. הוא ראה את חבריו נופלים בזה אחר זה, שמע את הדי היריות שלא נדמו אף לרגע, וציפה לגרוע מכל. היו אלו הרגעים האיומים ביותר בחייו

בהשקפה ראשונה זה נראה מיותר להזכיר גם את הימים, לאחר שהם כבר כלולים ב"שנים" ♦ כל יום יהיה ארוך וטוב מבחינת התוכן שלו ♦ הרבי כותב

במהלך ראיון שהעניק פרופסור ברנובר לארגון המדיה JEM, סיפר איך באביב תשמ"ה (1985), חזה הרבי את נפילת ברית המועצות בשנת תנש"א (1991) והורה לו לדווח על כך לכל ידידיו שברוסיה.

לא נדרש דמיון רב כדי להכיר בכך שבתור דוגמה, אילו כל "בני נח", דהיינו אומות העולם, כל אחת בנפרד וכולן ביחד, היו שומרות על המצוות האלוקיות האלה ונאמנות להן, לא היתה שום אפשרית כלשהי, על-פי הסדר הטבעי של הדברים, שיתרחש דבר כמו שואה

נניח שאחד המצילים באנטבה היה מדליק גפרור, מבלי להתחשב בפקודה החמורה לשמור על חשיכה ושקט, בתירוץ שזה עניין פרטי שלו… • לפעולה שנראית לכאורה קלת-ערך היו השלכות אדירות, לא רק עבור עצמו וכל הסובבים אותו, אלא גם עבור הניצולים. והיתה לזה השפעה באו"ם, בוושינגטון ובכל רחבי העולם • הרבי כותב