חינוך

בפרק הקודם התמקדנו באלימות שבשתיקה. בפרק זה נדון דווקא באלה שאין בכוחם לעמוד מנגד

אדם ניחן ביכולות הטבעיות להציב גבולות וסייגים בין הדברים הנוחים והמתאימים לו ובין אלה שאינם תואמים את דרישותיו. לכאורה, מתכון לאידיליה, אלא שלא תמיד כך הם פני הדברים.

אדם חרדתי יתרגם כל קול להתפוצצות הר געש ואילו אדם שליו ידמה קולות בלתי מוסברים למוזיקה ערבה שתוסיף ותתרום לשלוות נפשו

בכל צמתי החיים באים לידי ביטוי מאגרי תעצומות הנפש של האדם והאופן בו הם נבנו. כשהבניה נעשית בצמידות לקווי מתאר ברורים הרי שהעשייה ההמשכית תהיה בעוצמה תואמת מצב והתגובות לכל אירוע בחיי היום יום יהיו תמיד במינון הנכון תוך שילוב מושלם של רגש ושכל כך שהעומד ממול יהיה כלי כדי להכיל את עוצמת התגובה ואף להסיק דרכה את המסקנות המתבקשות.

הנקודה המבדילה בין שימור מצב ובין התפתחות תהליך של צמיחה, תהליך היכול להביא כל אדם אל פסגות הגבוהות מאלה שהעיז לחשוב עליהן בעברו. האדם מסוגל להפיק מעצמו הרבה מעבר לכל תחזית או מדידה הקובעת את מנת משכלו, הכול תלוי ביכולת ההנעה שלו, ברצון לכבוש פסגות מבלי הבט על חוות הדעת אודותיו