עברית

לאחר היום השמיני של חנוכה איננו מדליקים נר תשיעי ♦ נרות איננו מדליקים, אך הולכים ומוסיפים באור המצוות

רגע השיא הגיע… יוסף מסיר את ה"מסכה" מעל פניו ומתגלה לאחיו • "אני יוסף, העוד אבי חי??"… • סיפור הפרשה מוגש בלשון קלה וברורה

אם אדם עשוי לתהות עד כמה אפקטיבי יכול להיות מעשה אחד של אדם יחיד, לא רק על הסביבה הקרובה אלא גם על העולם בכללו, המדע המודרני הפיג את הספקנות הזו • הרבי כותב

שנתיים חולפות מאז השתחרר שר המשקים מבית הסוהר, ויוסף עדיין כלוא, על לא עוול בכפו. בוקר אחד, מתעורר פרעה מלך מצריים ורוחו נפעמת. בלילה חלם חלום מוזר..

אנו לא חוגגים את נצחון המכבים ונס פך השמן בשנת ג’ תקצ"ו – 165 לפני הספירה בלבד, חג החנוכה חייב להיות אקטואלי ובעל מסר ומשמעות לשנת ה'תשפ"ב – 2021

הפעם נעיף מבט במספר שמונה, אשר לו "מעמד" מיוחד לגבי חג החנוכה. במשך שמונה ימים נרות החנוכה מתווספים והולכים מיום ליום, עד שמגיעים לשמונה נרות

לפתע נשמעו יריות. הם עזבו הכול בעגלה ונסו על נפשם. רק בנס לא נפגע איש. זה היה בליל הנר החמישי של חנוכה

אתה מבין שיש לעלות שליבה בסולם אבל אין כוח. הראש מבין שיש להתקדם, אבל הלב רק רוצה קצת שקט • זווית אישית עם הרב זלמן וישצקי, שליח הרבי בבאזל שוויץ,

נגנים בזמנים מיוחדים בלבד, כמו בחופה ובימי רצון מיוחדים. ניגון זה חובר על-ידי רבי שניאור-זלמן מלאדי, בעל התניא ומייסד חסידות חב"ד. יש בניגון ארבעה חלקים (ומכאן שמו 'ארבע בבות'), המכוּונים כנגד ארבעת העולמות העליונים – אצילות, בריאה, יצירה, עשייה, וכנגד ארבע אותיות שם הוי'ה. אדמו"רי חב"ד אמרו: "כששרים את הניגון הזה בטהרת הלב, לאחר הכנה ראויה – אפשר לפעול ישועה"

תורת החסידות בכלל ותורת חסידות חב"ד בפרט לא נועדו לחסידים בלבד. האור הגדול הזה נועד לכל עם-ישראל, ועל- כן י"ט בכסלו הוא חגו של כל יהודי