עברית

"מכתת אני רגליי לשם מצוות פדיון-שבויים", חלפה המחשבה, "והנה כאן לנגד עיניי ציפורי דרור שבויות…"

בארץ אנחנו מאבדים אחים יקרים בפיגועים; בתפוצות אנחנו מאבדים מספר גדול לאין-ערוך של יהודים, שאובדים לעמנו בגלי הטמיעה וההתבוללות.

"הצדיק מרוז'ין ידע בדיוק איזה אתרוג נגזר לו. כשראה את האתרוג שהבאת לו, נתמלא ליבו חשש שמא נשתנה דינו…"

יש בני אדם המוכנים בשם הצדק האישי שלהם לרדוף עד חרמה את כל הבא במגע עמם ואין זה משנה כלל מהי מדת קרבתו אליהם, הם מוכנים לעגן את עשייתם באילנות גבוהים ולהגיע לשם הצורך אף עד משה רבנו ע"ה ובלבד שיוכלו להציג תימוכין לאופן ואופי התנהגותם

כשמשדרים אמת לכל אורך הדרך, מקבלים אותה בעוצמה גוברת והולכת ועל אחת כמה וכמה כשמנחילים לבני הדור הבא את הצורך לעשות הכול מעומק הטוב גם ברבדים הנסתרים ביותר

זמן קצר לאחר שהכוחות הלוחמים פרצו לירושלים העתיקה ושחררוה, פנה אל החיילים ערבי כבן שישים, וביקש לפגוש את המפקד הבכיר. הוא הוביל את המפקד לתלולית

בעלי קמצן מאוד מסכים לשלם חצי שכירות ומטפלת של הילדים וכן חצי חשבונות שוטפים. לגבי צרכי הילדים מתעלם וטוען כי אני מקבלת קצבת ילדים ונקודות זיכוי במס הכנסה.

אריה אליאב סייע לפעילות הרשת מחתרתית של חסידות חב"ד במטרה לשמר את הגחלת היהודית ברוסיה הקומוניסטית. בשנת תשכ"ה (1965) התקבל לפגישה אישית עם הרבי…
כאן מספר אליאב על שיטת העבודה עם המחתרת ועל מהלכה של היחידות עם הרבי.

"אני בן 82, אאמינו לי, האמנתי לדודה שלי, אני עדיין מאמין לה! אני עדיין מחכה, 80 שנה ואין יום שאני לא מחכה!…