הרב זלמן וישצקי

אחים אלו, השבטים בני יעקב, מייצגים את כולנו, הם הרי ’בני ישראל’ אבות האומה, ומהם למדנו ערבות מהי.

סיפורו של יעקב חזר על עצמו פעם אחר פעם במשך הדורות. כי למי מאתנו אין איזה סבא או סבתא, שהיו פעם לבד בעולם, נאלצו להיקרע מהוריהם ומשפחתם ולבנות הכל מחדש בארץ זרה ולבד, ממש לבד..

יום ב’ בחשוון הוא היום בו אנו יוצאים מן התיבה המוגנת ובזכות הכוחות אותם אגרנו בחודש תשרי על שלל מועדיו, נוכל לו לחורף הקר ולשגרה האפרורית, כי היום הכי חשוב בחיים הוא היום.

האנשים בארץ מאוד אכפתיים, הם יסבירו לך בשמחה איך להגיע לאן, יספרו לך איפה טעית, ואיפה יש את הפלאפל הכי טוב.. גם אם הם פגשו בך לפני דקה פעם ראשונה בחייהם. כי לנו, זה טוב שאכפת לנו.

בסופו של דבר המטרה היא לחיות חיים יהודיים רוחניים בתוך העולם הזה הגשמי. כי שלא כמו בדתות אחרות, היהדות דוגלת בחיבור בין הגשם לבין הרוח. ולכן, המדבר הוא נחמד, אבל העיקר זה לבוא לארץ נושבת, לחרוש ולזרוע, לעבוד ולפרנס ובתוך היום יום התובעני הזה להיות יהודי גאה וישר דרך, המוצא גם זמן לשיעור תורה במשך השבוע.

המצב נורא כשיש מלחמה. הפחד מפני כאוס, או טיל טועה, או גם וגם הוא פחד נורא. אבל אי אפשר שלא להביט לאחור ואז נכוחה ולראות שמשהו בכל זאת השתנה, היהודים אינם מרכז הסיפור. זוהי אולי הפעם הראשונה בהיסטוריה שיש מלחמה אמיתית באוקראינה ולא מחפשים את היהודים..

אדם עלול לתפוס את עצמו בגיל פנסיה ולשאול את עצמו: מה עשיתי כאן ב60 השנים האחרונות?.. מה עם הנשמהל'ה שלי, אותה בכלל זנחתי…

סיפורו של יצחק אבינו נוגע בכריית בארות מים.. כורה מים הוא בראש ובראשונה אדם מאמין עם עוצמה פנימית, שיודע להביט על עפר ואבנים ולומר יש כאן מים! – כאלו הם שלוחי חב"ד

שבת חיי שרה היא שבת חברון. אלפי אנשים מכל רחבי הארץ ישבתו בחברון וישתטחו על קבריהם של אבות האומה. אולי נקבל החלטה, לבקר בחברון לפחות עד שבת חיי שרה בשנה הבאה.

פשוט ראיתי אותה עומדת ומאירה כך מולי. האשה הזו שאת שמה אינני זוכר עוד, לימדה אותי מה ששום ישיבה לא יכולה ללמד – "סאשה שלי יהיה היום יהודי!".