רח' פנינת הים 7 נווה-ים ראשון-לציון
תמיד זמינים עבורכם גם בטלפון
מנהל בית חב"ד
ושליח הרבי מליובאוויטש
הרב חנן כוחונובסקי
כשהסכנה גברה, ברחו מהעיר ומצאו מקלט במערה • לפתע. באורח פלא, צמחו בפתח המערה עצי חרובים ואף מעיין מים חיים החל מפכה ליד המערה
כשהתקרבתי חשכו עיני: במקום חנות ניצבה לה חורבה שעשן שחור מיתמר ממנה. קבוצת ניאו-נאצים ביצעה פוגרום. פך אחד של נפט וגפרור ומהחנות הגדולה לא נשאר כל זכר • והנה, יום בהיר אחד, פוגש הוא את פנינה: דוחפת לפניה עגלת תינוקות ולצידה צועד גבר לא מוכר…
לפתע נראתה עגלת הסוחרים שבה לעבר הבית. עצרו הסוסים בצניפה ורגליהם העלו ענן אבק. "מסכימים אנו, מסכימים!"
מאות רופאי עיניים מכל העולם גדשו את אולם הוועידות המרכזי של הכינוס. הוא חש דריכות והתרגשות כשעלה לבמה. למשמע הצהרתו השתררה באולם דממה מוחלטת…
לפתע נגשה האלמנה הנסערת אל המיטה ובבכי קורע-לב פנתה אל בעלה הנפטר: "זוכר אתה, דוד, כיצד חילקנו בינינו את שכר המצווה של שקי הגניזה?
"תנו לי לנסות לעשות משהו!" התחנן הפרמדיק. "אם אתה רוצה מאוד לעשות משהו, קח את הסדין הלבן וכסה את הגופה", קבעו
בכוחותיו האחרונים קם היהודי על רגליו ובשתי ידיו המלאות בוץ דחף בחוזקה את החייל ולכלך את מדיו. בכך חרץ את גורלו.
"שמע רבי, הנה לך 3 רובלים, ברך את ילדיי – על עצמי אני מוותרת…" ■ הרים רבי יצחק את עיניו ופנה לבורא העולם…
התחילו הבעש"ט והנוכחים בתפילה, ולפתע הוקף הבית צעירים גויים, קריאות שנאה בפיהם ואבנים בידיהם…
"הנה רבי, עשיתי כפי שהבטחתי והבאתי לכאן את בני", אמרה האם בקול רוטט. הצדיק הביט באם בפנים קורנות והעביר יד רכה ומלטפת על ראש הילד ונטל זוג מספריים שהיה מונח על השולחן. סיפור לח"י באלול.
