על הפרק

מרדכי ידע שרק עמידה תקיפה ואיתנה מול הצורר וחבר מרעיו, לצד תפילה וזעקה לריבון העולמים – היא שבכוחה להציל את עם-ישראל. לא פשרות, לא ויתורים, לא התחשבויות ולא 'רגישויות' אלא יהודי גאה, שהקרין את הגאון הזה כלפי כל סביבתו – "לא יכרע ולא ישתחווה".

סיפור המגילה הוא סוד הנהגת הקב"ה את עולמו. אשר גם נס גדול של הצלת עם שלם מהשמדה יכול להתרחש כדבר טבעי. גם בטבע ובחוקיו מסתתרים נסים שלא תמיד אנו זוכים לחוש בהם.

צריך  לדעת להשתמש נכון בכישרונות ! כאשר הקב"ה חנן אדם בחוש או בכישרון ייחודי, וכל אחד ניחן בכישרון המיוחד לו, ברור כי עליו להשתמש בו לקידומו האישי, אך אין די בכך. צריך להשתדל להשתמש בו באופן כזה שהוא יקדם את המטרה המרכזית של הבריאה כולה, יתרום גם לסביבה הקרובה וליקום כולו..

השמחה היא אחד מעקרונותיה החשובים של החסידות, עד שאי-אפשר לתאר חסיד בלי השמחה הנלווית אליו. מיסד תורת החסידות, רבי ישראל בעל שם טוב, ובעקבותיו כל מורי

להרגיש את השבת בכל השבוע, זהו אכן דבר נחמד שדומה והכל חפצים בו, אלא שקצת קשה לקיים את הדברים בפועל. "אם לא אשקיע עצמי ב'ביזנס', מנין לי הכסף?" – יטען ראובן, ויחרה יוסיף אחריו שמעון: "כסף לא נופל מהשמים, האמן לי,"..

כאשר אמר הקדוש-ברוך-הוא למשה רבינו לערוך את מגבית "מחצית-השקל" ועל-ידי זה לכפר ("כופר-נפש") על חטא העגל, לא יכל משה רבינו להבין כיצד יכול מטבע של חצי שקל" לכפר על חטא חמור כל כך כחטא העגל?

כל דבר שמתרחש, לא רק עם בני אדם, אלא אף עם עצמים דוממים, בא כתוצאה ישירה מרצון ה’; גם כל מאורע המתרחש בעולם, בא בגלל שה’ הביא להתרחשותו: אדם המכיר בעובדה שכל מה שקורה עמו, נשלט על ידי ה’, בוודאי יהיה שמח.

מסירות הנפש של משה – טמונה בכל יהודי – והדבר מתגלה בעיקר בעתות צרה. בעצם מהותו אוהב כל יהודי את רעהו, שמח בשמחתו וכואב את כאבו, אלא שחיי היום-יום האפורים מכסים לעתים על קשר זה שאותו אנו צריכים לגלות מחדש.

חודש אדר מזכיר לכולנו את מקורות כוחו של עם ישראל – אמונה, שמחה ואופטימיות. אסור לנו להניח לשום מציאות לדכדך את רוחנו

אי-אפשר להיות שלם בתורה ובמצוות בלי להיות שלם גם בהתנהגות האנושית. זה כלי-מבחן שצריך לעמוד לנגד עיניו של כל פרט ושל חברה.