עברית

לאחר מתן תורה בהר סיני, השבוע בפרשת משפטים אותה נקרא השבת, הפרשה מתחילה עם מצוות מעשיות: עונשו של הגנב וזכויותיו של העבד, עזרה לזולת, להלוות כסף לעני וכשהחמור של השונא שלך רובץ תחת משאו – אל תתעלם.. איפה הרוחניות וההרגשה של מתן תורה? אז זהו שהמבחן האמתי לאמונה בה' מתבטא גם במעשים הפשוטים ביום יום..

כל עוד לא אבין מה אני עושה, ולמה אני עושה, אני פשוט לא אעשה.. משפט בסגנון זה או אחר, אנו שומעים – מכל רמות האינטליגנציה – כתגובה על ניסיון שכנוע לקיים מצווה כל שהיא.. הנה התשובה..

היהדות אינה מקבלת הפרדת תחומים, שכביכול בענייני דת ואמונה פונים אל התורה, ואילו בענייני העולם החוקים שונים. גם ענייני כספים יהודי מברר על-פי התורה

בשבת-קודש, הבחנתי בזווית עיני כי שכנך פונה אל גבאי בית-הכנסת ומבקש ממנו עלייה. אני מכיר אותו ואת אורחותיו היטב ויודע שאין מנהגו לבקש עליות אלא בשבת שלפני יום-השנה לפטירת אביו או אימו//

הפתגם היהודי אומר: מחר יהיה אחרת ויותר טוב מהיום.. אפשר לנצח גם את ההר.. – הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון במסר חזק ומרתק לט"ו בשבט שחייבים לשמוע.

במקורות דברי ימי ישראל נמשל היהודי לעץ : "כי האדם עץ השדה", היינו, שפעולותיו הרוחניות דומות להפליא לאילן..

השבוע נקרא בתורה על עצת יתרו • על משה – שליח העם • ובמרכז הפרשה עומד המאורע המרכזי ביותר בתולדות עם ישראל – מעמד "מתן-תורה" על הר-סיני, בו שמע עם ישראל את קול האלוקים מדבר אליו . פרשת השבוע מוגשת בלשון קלה וברורה

חשיבותו של ט"ו בשבט בלוח היהודי איננה אגרונומית בלבד, שכן במקורות דברי ימי ישראל נמשל היהודי לעץ: "כי האדם עץ השדה" • פעולותיו הרוחניות דומות להפליא לאילן • ישראל הלוי מגיש: "העץ – ידידו הטוב של האדם".

ראש השנה לרימון ולגפן (ולכל האילנות) הוא הזדמנות מצוינת לקבל החלטה טובה, להביט על כל יהודי בעין חיובית ולגלות את החלקים הנפלאים של נשמתו. במיוחד בדורנו, הדור שכבר מוכן לקבלת פני משיח ולפיכך ישנה אפשרות של ממש למצוא את המעלות הטובות בכל יהודי * הגיגים לט"ו בשבט

חותנו של משה, יתרו, עבד על כל סוגי העבודה זרה באותה תקופה, שומע על הנסים שקרו לעם ישראל ומחליט להצטרף, על איזה נסים שמע יתרו? אומר רש"י "קריעת ים סוף ומלחמת עמלק" מה מיוחד בניסים אלו שנתנו ליתרו את הכוח למהלך הגדול שלו?ומה בעצם אנחנו לומדים מכך?