עברית

ניגון וריקוד "הופ קוזאק" מיוחס לסבא הנודע משפולי. ניגון זה נהג הרבי מליובאוויטש לשיר גם בשמחת תורה ומיוחס למעשה חסד הכרוך במסירות נפש של הסבא משפולי

"מאחר ואין לה רגליים משמש היהודי רגליים לספר התורה ומוליכו סביב הבימה כמו רגליים המוליכות את הראש…"

כשיהודי רוקד עם ספר-התורה, זה הרגע שבו מתגלה מהותו האמיתי. פתאום הוא מרגיש שגם הוא יהודי, שגם הוא אוהב את התורה

כדי שנצליח במעשינו במשך כל השנה, לא די להצטייד ביראת-שמים ובהחלטות טובות אותן קיבלנו בראש השנה וביום הכיפורים.. חיילים יוצאים לקרב ובפיהם שיר-ניצחון, מלאי שמחה והתרוממות-רוח. עלינו למלא את עצמנו במאגרים של שמחה, אהבת-ישראל ואהבת ה' שנשאב בימי חג הסוכות ושמחת תורה

שבעה 'אושפיזין' (אורחים) נאמנים יורדים מגן-העדן היישר לסוכה, וכך המקיים מצוות ישיבה בסוכה זוכה לגילוי פני ה'שכינה'..

פתאום הבחין בשמש המתבונן בו. "אה!", הניף הרבי את ידו בביטול, קורא את מחשבותיו. "כלום מבין אתה באתרוגים? הלוא האתרוג משול הוא ללב, ואיזו השגה יש לך בלבבות?"…

כשאדם במהלך היום מתפלל, לומד תורה ועושה מצווה. הוא עכשיו מחובר לקב"ה. אבל זה לא מספיק. המסר של חג הסוכות הוא שגם בעניינים הפשוטים היום-יומיים; גם כשאתה אוכל, גם כשאתה ישן, תעשה את זה לשם שמים..

יום הכיפורים נוגע בלבבות של כולם. גם הציניקנים הגדולים ביותר לא נותרים אדישים בהגיע היום הזה. כל עם ישראל, ביחד, שוכח מהקיטוב והמחלוקות ומתאחד ליום שלם, אנחנו – כל עם ישראל – והקב"ה. מה הסוד של היום הזה? איך ייתכן שהוא מצליח להדליק ניצוץ אצל כולם? הרב שבתי סלבטיצקי בשיעור מרגש עם טעם מיוחד לקראת יום הכיפורים.

הם נכנסים לבית הכנסת ביום הכיפורים, האחד בצעדים בטוחים ומשנהו בצעדים מהוססים • על שני סוגים של יום כיפור; ירושלמי ותל-אביבי