בלוגים

היה לו "מבול" של דברים לעשות… למדוד, להקציע, לדפוק מסמרים, לזפת, להכניס בעלי-חיים לתיבה לדאוג להאכילם… אז מה לו להתערב בחיי-הזולת? הוא טיפוס ש"ממלא ת'פקודה כשורה". אחריו – המבול!!

עמוק שם בלב, בכל שנה מחדש, חולפת בראשו של.. בית הכנסת., מחשבה האומרת "הנה, אולי השנה הזו באמת קרה משהו, אולי השנה חל איזה שינוי וכעת כולם כבר מכירים בנחיצות שבי, אולי השנה הקהל הרב הגודש את ספסלי ימשיך ויפקוד אותם לא רק למשך רגעי הקסם של החגים, אלא גם בימי השגרה של חודשי השנה כולה".- בלוג

'שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך'.- שופט שלא יכול להבין אותך, לא יכול לשפוט אותך!

"אני בדרך" שתי מילים שאני כותב, כמה פעמים ביום. איזו משמעות יש לדרך? האם היא רק אמצעי להגיע מנקודה לנקודה או שיש לדרך משמעות ותכלית?

מעבר להבטחה הכללית שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, יש גם את החיבור הפרטי של כל אחד ואחד לחלקו בארץ. ובזה יש שתי רמות. א. החלוקה ההגיונית והשכלית לפי הבנתו של אדם – ׳לרב תרבה ולמעט תמעיט׳. ב. חלוקה על פי גורל, כלומר, הקביעה האלוקית..

'בעזרת השם' זה ביטוי, שאנו שומעים את עצמנו אומרים הרבה פעמים ביום. בתקוה שאנו חושבים על מה שאנו מוציאים מהפה, מעניין למה מתכוונים אנשים, כשהם אומרים 'בעזרת השם'?

אני עצמי הכרתי על בשרי את 'תסמונת נעשה ונשמע', היה זה כשקניתי לראשונה ארון באיקאה. כישראלי גאה, לא חשבתי שלשוודים יש מה ללמד אותי…

בימים שבהם נאבקים בעלי ונשות מנהיגינו על אור הזרקורים, מהווה הרבנית חיה מושקא שניאורסון, שהלכה לעולמה בכ"ב בשבט תשמ"ח, מודל אחר: היא היתה יכולה לזכות לכבוד רב בזכות בעלה, הרבי מליובאוויטש, אך העדיפה לא להיחשף.

סיפורו של יעקב חזר על עצמו פעם אחר פעם במשך הדורות. כי למי מאתנו אין איזה סבא או סבתא, שהיו פעם לבד בעולם, נאלצו להיקרע מהוריהם ומשפחתם ולבנות הכל מחדש בארץ זרה ולבד, ממש לבד..

אתה מבין שיש לעלות שליבה בסולם אבל אין כוח. הראש מבין שיש להתקדם, אבל הלב רק רוצה קצת שקט • זווית אישית עם הרב זלמן וישצקי, שליח הרבי בבאזל שוויץ,