רח' פנינת הים 7 נווה-ים ראשון-לציון
תמיד זמינים עבורכם גם בטלפון
מנהל בית חב"ד
ושליח הרבי מליובאוויטש
הרב חנן כוחונובסקי
רוח חזקה נושאת אותו פתאום הרחק, ומפילה אותו אי-שם, בחבטה על הקרקע. הוא מנסה לקום, אך כל איבריו כואבים מהנפילה. בכל-זאת הוא מתחיל להלך אט-אט.
"נשארתי עומד ברחוב נבוך ואובד-עצות. לאן אלך עכשיו? באותו רגע נשאתי את עיניי לשמים ובלב שבור התפללתי וביקשתי מהקב"ה שיעזור לי להיחלץ מהמצוקה שנקלעתי אליה."
"מכתת אני רגליי לשם מצוות פדיון-שבויים", חלפה המחשבה, "והנה כאן לנגד עיניי ציפורי דרור שבויות…"
משמשו של הרבי, הירש, רץ במהירות לעבר החלון הסגור. הוא פרץ את החלון, העיף מבט פנימה וזעקה נמלטה מפיו: "הם שוכבים מעולפים!". החדר היה אפוף עשן וזוג הזקנים נראו חסרי רוח-חיים. נותרו רגעים אחדים עד שהאש תגיע גם לשם.
הלה הביט באיגרת והתפעל מהשינוי שנעשה ביד אמן. אילולא זכר את אשר נכתב בה בתחילה, לא היה מבחין כלל בשינוי. רבי שושן שינה שתי מלים: במקום "ביום שישי הבא" כתב רבי שושן "ביום ראש-החודש הבא"..
או "איך הרבי צפה את מבצע "תשורה" בשנת 1968?"
"באם לא אפגוש תוך שבועיים פנים יהודיות, אלך אל כומר העיירה ואמיר את דתי"…
כאשר התקרב מועד החתונה ומצבו הכלכלי של ר' שמואל לא השתפר ולו במעט …
כשהתקרבו, הבחינו באור חלוש הבוקע מחלון בית המדרש, שם מצאו את ישרוליק יושב ולומד בקולו המתוק והערב, מבלי שיחוש כלל מה קורה סביבו, כשהנר הקטן עדיין דולק.
…לאחר שהרבי חזר על בקשתו שוב פתחה הבת את פיה ואמרה: "כן"! … • לא קשה לתאר את ההתרגשות והשמחה, ובפרט כאשר בעקבות המלה הראשונה מפי הבת החלו לזרום עוד ועוד מילים… ההורים חבקו ונשקו, בכו וצחקו ביחד… • בזכות הדלקת נרות שבת