רח' פנינת הים 7 נווה-ים ראשון-לציון
תמיד זמינים עבורכם גם בטלפון
מנהל בית חב"ד
ושליח הרבי מליובאוויטש
הרב חנן כוחונובסקי
ביום שישי העמדתי את המונית עד מוצאי שבת. בתחילה היה קשה, אבל לאט לאט ראינו שהברכה החלה שורה בביתנו. בראש ובראשונה ; בננו החל להחלים ממחלתו האנושה. והחובות? במקום לצמוח פחתו ונעלמו.
דממת-מוות שוררת בבית-הכנסת הגדול. מדי פעם נשמע בכי חרישי. המחזה מזעזע: על הרצפה יושבת כל הקהילה ובני-משפחותיהם, וחרדה מרחפת באוויר
בעודי יורד במדרגות וספר-התורה בידי, חשתי לפתע שאיני יכול לראות דבר. ככל שניסיתי להתקדם הבנתי כי מאור עיניי פשוט נלקח ממני…
ברגע הראשון היינו בטוחים כי הסבתא הזמינה את הרב, אולם כשראינו את התרגשותה העצומה מביקורו, הבנו כי היינו עדים לצירוף מקרים נדיר ומופלא
במהלך שהייתנו הארוכה בבונקר במעבה האדמה, התגלעו בינינו לא-אחת ויכוחים בענייני אמונה. הוא היה נחרץ בדעותיו הכפרניות
רבי משה נותר המום. הוא לא העלה על דעתו שייכשל בעוון כזה. כיצד יוכל עתה למצוא במה מדובר?!
האם הבין המפקד כי אצבע אלוקים התערבה בנעשה, ובשל כך חדל ממאמציו להפציץ את הקבר? ♦ נס בתוניס בימי השואה
בשלב זה התרוצץ הכומר לאורכו ולרוחבו של החדר הלוך ושוב, בחוסר מנוחה, עד שלבסוף גילה את הסיבה לסערת הרגשות שלו. הוא פנה לאבי בפתאומיות והתוודה בפניו: "ר’ שוחט, הנדבן בסיפור הוא אחד מאבות-אבותיי" • יהודי לעולם אינו מתנתק לחלוטין • סיפור מדהים.
"באם לא אפגוש .. פנים יהודיות, אלך אל הכומר ואמיר את דתי"…
"הרי זה ממש מציאה" – אמר המלך בהתפעלות – "אולם הביי של טוניסיה אינו מחפש "מציאות" … סיפור לחג השבועות