בלוגים

בימים שבהם נאבקים בעלי ונשות מנהיגינו על אור הזרקורים, מהווה הרבנית חיה מושקא שניאורסון, שהלכה לעולמה בכ"ב בשבט תשמ"ח, מודל אחר: היא היתה יכולה לזכות לכבוד רב בזכות בעלה, הרבי מליובאוויטש, אך העדיפה לא להיחשף.

סיפורו של יעקב חזר על עצמו פעם אחר פעם במשך הדורות. כי למי מאתנו אין איזה סבא או סבתא, שהיו פעם לבד בעולם, נאלצו להיקרע מהוריהם ומשפחתם ולבנות הכל מחדש בארץ זרה ולבד, ממש לבד..

אתה מבין שיש לעלות שליבה בסולם אבל אין כוח. הראש מבין שיש להתקדם, אבל הלב רק רוצה קצת שקט • זווית אישית עם הרב זלמן וישצקי, שליח הרבי בבאזל שוויץ,

הברירה בידינו. או שהסיפור של הסבא יהיה "היו היה".. סיפורים מהעבר הרחוק… או שזה "היה הווה ויהיה…" ישמש לנו דוגמת חיים לחיינו היום יומיים..

יום ב’ בחשוון הוא היום בו אנו יוצאים מן התיבה המוגנת ובזכות הכוחות אותם אגרנו בחודש תשרי על שלל מועדיו, נוכל לו לחורף הקר ולשגרה האפרורית, כי היום הכי חשוב בחיים הוא היום.

כל אורח, מביא איתו קודם כל את עצמו, וזה אומר הזדמנות פז לשמוע סיפור חיים מרתק, ללמוד על מקצוע מעניין ותחום עיסוק ייחודי, ובעיקר להכיר עוד פנים חדשות, אישיות ודעה.. • דמויות ההוד, אבות האומה, האושפיזין, קופצים אלינו לביקור לא רק כדי לראות את הסוכה החמודה שהקמנו ולהתרשם מהקישוטים שהכינו הילדים. הם באים אלינו לביקור בעיקר כדי שנוכל לספוג, ולו מעט, מרוחם וממורשתם.

למשמעות השם "ראש השנה" ועל גודל הזהירות המיוחדת המתבקשת בקדושת וייקור הזמן של ראש השנה..

בסופו של דבר המטרה היא לחיות חיים יהודיים רוחניים בתוך העולם הזה הגשמי. כי שלא כמו בדתות אחרות, היהדות דוגלת בחיבור בין הגשם לבין הרוח. ולכן, המדבר הוא נחמד, אבל העיקר זה לבוא לארץ נושבת, לחרוש ולזרוע, לעבוד ולפרנס ובתוך היום יום התובעני הזה להיות יהודי גאה וישר דרך, המוצא גם זמן לשיעור תורה במשך השבוע.

בני-אדם מציגים טיעונים יפים לכאורה, בעוד הם מסתירים את הכוונות האמיתיות שמאחוריהם. המצב הזה מקשה לנהל דיון ציבורי אמיתי, כי אתה מוצא את עצמך מתווכח עם תחפושת..• מאת הרב מנחם ברוד

המצב נורא כשיש מלחמה. הפחד מפני כאוס, או טיל טועה, או גם וגם הוא פחד נורא. אבל אי אפשר שלא להביט לאחור ואז נכוחה ולראות שמשהו בכל זאת השתנה, היהודים אינם מרכז הסיפור. זוהי אולי הפעם הראשונה בהיסטוריה שיש מלחמה אמיתית באוקראינה ולא מחפשים את היהודים..